← בחזרה לבלוג

מפת שיניים לפי FDI: איך קוראים ואיך מתעדים נכון

דנטל 2 באוקטובר 2026 ·5 דקות קריאה ·נבדק ועודכן · אוקטובר 2026

מפת שיניים היא השפה המשותפת של המרפאה. כשרופא כותב "עששת 36 MO" והשיננית, הרופא המחליף והמזכירה שמכינה הצעת מחיר קוראים את אותו דבר, הכל עובד. כשכל אחד מסמן קצת אחרת, מתחילות טעויות. הנה הבסיס של שיטת FDI, והרגלים קטנים שהופכים את המפה לאמינה.

המספר: רביע ואז שן

בשיטת FDI (המקובלת גם כתקן ISO 3950) לכל שן שתי ספרות. הספרה הראשונה היא הרביע, והשנייה היא מיקום השן מקו האמצע:

• 1 - למעלה ימין של המטופל, 2 - למעלה שמאל, 3 - למטה שמאל, 4 - למטה ימין.
• בשיניים נשירות (חלב) הרביעים הם 5 עד 8, באותו סדר.
• הספרה השנייה: 1 חותכת מרכזית ועד 8 טוחנת שלישית בשיניים קבועות, 1 עד 5 בנשירות.

כך ש-36 היא הטוחנת הראשונה, למטה משמאל, ו-11 היא החותכת המרכזית העליונה מימין. קוראים "שלוש-שש", לא "שלושים ושש".

ימין של מי?

המפה מצוירת כמו שהרופא רואה את המטופל: הצד הימני של המטופל מופיע בצד השמאלי של המסך. זו נקודה שכדאי שתהיה כתובה מעל המפה עצמה, כי טעות של צד במפה גרועה מכל טעות אחרת.

חמשת המשטחים

ממצא נרשם על משטח, לא רק על שן:

• M (מזיאלי) - הצד הפונה לקו האמצע, D (דיסטלי) - הצד הרחוק ממנו.
• O (אוקלוזלי) - משטח הלעיסה בשיניים האחוריות. בשיניים הקדמיות מקובל לסמן את הקצה כ-I (אינסיזלי).
• B (בוקלי, לכיוון הלחי או השפה) ו-L (לינגואלי, לכיוון הלשון; בלסת העליונה נהוג גם P, פלטינלי).

שילובים נכתבים יחד: MO, OD, MOD. "סתימה MOD בשן 26" אומרת בדיוק איפה הסתימה.

שיטות אחרות שתפגשו

במכתבים מחו"ל או ממעבדות תפגשו לפעמים את השיטה האוניברסלית, הנפוצה בארצות הברית, שבה השיניים הקבועות ממוספרות 1 עד 32 (והטוחנת הראשונה התחתונה השמאלית היא 19), ואת שיטת פאלמר, עם סימן רביע ומספר 1 עד 8. כשמגיע מסמך כזה, כדאי לתרגם ל-FDI לפני שמעתיקים לתיק.

ארבעה מצבים, ארבעה סימונים

מפה טובה מבדילה בין ארבעה דברים שונים מאוד: מה שקיים בפה מלפני הטיפול במרפאה, ממצא פתוח שעוד לא טופל, מה שבוצע אצלכם, ומה שמתוכנן. כשהארבעה מסומנים באותו צבע, אי אפשר לדעת מהמפה אם הסתימה ב-26 היא עבודה שלכם או שהמטופל הגיע איתה. ב-Klinix Dental כל מצב מסומן גם בדוגמה ולא רק בצבע - מלא, פסים, נקודות ומסגרת מקווקוות - כך שהמפה נקראת גם על מסך חלש ליד מנורת הטיפול.

שלושה הרגלים שעושים את ההבדל

• רושמים בזמן הבדיקה, לא בסוף היום. ממצא שנרשם מהזיכרון הוא ממצא שחסר בו משטח.
• מה שקיים נרשם בביקור הראשון: כתרים, סתימות, שיניים חסרות. בלי זה, אחרי שנה אי אפשר להבחין בין מה שעשיתם למה שהיה.
• צילום משויך לשן. צילום פריאפיקלי שיושב בתיקייה כללית לא יימצא כשהשן תכאב שוב.

איך זה נראה ב-Klinix Dental

המפה לפי FDI, עם חמשת המשטחים של כל שן. לוחצים על שן ורואים את כל מה שנרשם עליה: ממצאים, טיפולים, צילומים ומה שמתוכנן. ממצא נרשם בבחירת שן, ממצא ומשטחים, ונשמר. את המסך אפשר לראות בעמוד על מפת השיניים הממוחשבת של Klinix Dental.